האם הודעת WhatsApp בקבוצה יכולה להיחשב לשון הרע?
כן. הודעה, תמונה, הקלטה או צילום מסך שנשלחו לאדם נוסף עשויים להיחשב פרסום לצורך דיני לשון הרע, בהתאם לתוכן ולהקשר. חשוב לשמור את ההודעה המקורית, שם הקבוצה, המועד, מספר המשתתפים והתגובות, ולא להסתפק בצילום מסך חלקי שאינו מאפשר להבין מי פרסם ומה היה ההקשר.
לשון הרע ב־WhatsApp: מתי הודעה בקבוצה מקימה עילת תביעה?
הודעה אחת בקבוצת WhatsApp יכולה להגיע בתוך דקות לבני משפחה, לשכנים, לעובדים, ללקוחות או לקהילה מקצועית שלמה. לצד המדריך הממוקד הזה, פרסמנו גם מדריך אסטרטגי לתביעות לשון הרע: סכומי הפסיקה והבדיקה אם באמת נכון לתבוע.
טענה שאדם גנב, רימה, הטריד, שיקר, התרשל או אינו ראוי לעסוק במקצועו עלולה לפגוע בשמו הרבה לפני שתהיה לו הזדמנות להגיב. כאשר אחד מחברי הקבוצה מעביר את ההודעה לקבוצה נוספת, מצלם אותה או מצרף אליה הקלטה, הפגיעה עלולה להתרחב במהירות שקשה לעצור.
עם זאת, לא כל הודעה מעליבה היא לשון הרע, ולא כל מחלוקת בקבוצת WhatsApp מצדיקה תביעה.
כדי לקבוע אם קיימת עילת תביעה יש לבחון ארבע שאלות מרכזיות:
- מה המשמעות שאדם סביר היה מייחס להודעה?
- האם ניתן לזהות את האדם שאליו היא מתייחסת?
- האם ההודעה הגיעה לאדם נוסף מלבד הנפגע?
- האם עומדת למפרסם חסינות או הגנה, כגון אמת בפרסום או תום לב?
לצד השאלות המשפטיות קיימת שאלה מעשית לא פחות: האם ניתן להוכיח מי כתב את ההודעה, מה היה נוסחה המלא, מי נחשף אליה ומה התרחש לפני הפרסום ואחריו.
התשובה בקצרה: הודעה בקבוצת WhatsApp עשויה להיחשב פרסום של לשון הרע גם כאשר הקבוצה קטנה וסגורה. אין צורך שההודעה תפורסם בפייסבוק או תגיע למאות אנשים. די, ככלל, בכך שהפרסום הגיע לאדם נוסף מלבד הנפגע. עם זאת, הזכאות לפיצוי אינה אוטומטית ותלויה בתוכן ההודעה, בהקשר, בתפוצה, בראיות ובהגנות האפשריות.
מדוע הודעה ב־WhatsApp יכולה להיחשב "פרסום"?
חוק איסור לשון הרע אינו מוגבל לעיתונים, לטלוויזיה או לרשת חברתית פתוחה.
המונח "פרסום" בחוק כולל מסירת דברים בעל פה, בכתב, בדפוס, בתמונה, בתנועה, בצליל ובאמצעים נוספים. לכן הודעת טקסט, תמונה, סרטון, מסמך או הודעה קולית שנשלחו באמצעות WhatsApp עשויים למלא את יסוד הפרסום.
לצורך עוולה אזרחית, אין צורך שהדברים יגיעו לציבור הרחב. פרסום לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע עשוי להספיק.
מכאן שהודעה יכולה להקים עילת תביעה גם אם נשלחה:
- בקבוצה משפחתית קטנה;
- בקבוצת ועד הבית;
- בקבוצת הורים;
- בקבוצת עובדים;
- בקבוצת הנהלה;
- בקבוצת לקוחות;
- בקבוצה מקצועית;
- או בהתכתבות פרטית שבה נמצא אדם נוסף.
העובדה שהקבוצה מוגדרת "פרטית" אינה מעניקה חסינות משפטית. הפרטיות היחסית של הקבוצה עשויה להשפיע על היקף החשיפה ועל גובה הפיצוי, אך אינה מבטלת את עצם הפרסום.
האם הודעה שנשלחה רק לנפגע היא לשון הרע?
כאשר הודעה נשלחת רק לאדם שעליו היא מדברת, ואיש נוסף אינו נחשף אליה, בדרך כלל חסר יסוד הפרסום הדרוש לתביעת לשון הרע אזרחית.
לדוגמה, הודעה פרטית שבה אדם מקלל את חברו עלולה להיות פוגענית ואף להקים עילות אחרות בנסיבות המתאימות, אך אין די בפגיעה ברגשותיו של הנמען. דיני לשון הרע מגינים בעיקר מפני פגיעה במעמדו של אדם בעיני אחרים.
התוצאה עשויה להשתנות כאשר:
- אדם נוסף צורף לשיחה;
- ההודעה נשלחה גם לבן זוג, למעסיק או ללקוח;
- ההודעה הופיעה בקבוצה;
- השולח העביר אותה במקביל לאחרים;
- או שקיימות ראיות לכך שאנשים נוספים נחשפו לתוכן.
לכן חשוב שלא להסתפק בצילום ההודעה עצמה. יש לשמור גם את פרטי השיחה, שמות המשתתפים וההקשר שבו נשלחה.
מה נחשב לשון הרע בקבוצת WhatsApp?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע כולל כמה סוגים של פגיעה. בין היתר, מדובר בפרסום העלול:
- להשפיל אדם בעיני הבריות;
- לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג;
- לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות שיוחסו לו;
- לפגוע במשרתו, בעסקו, במקצועו או במשלח ידו.
הבדיקה אינה מתמקדת רק בשאלה אם הנפגע נעלב. בית המשפט בוחן כיצד חבר קבוצה סביר היה מבין את הדברים בתוך ההקשר המלא.
דוגמאות לפרסומים שעלולים להיחשב לשון הרע
- טענה שעובד גנב כספים ממקום העבודה;
- טענה שבעל עסק מרמה לקוחות;
- האשמת אדם בהטרדה מינית;
- טענה שרופא, עורך דין או בעל מקצוע פועל ללא רישיון;
- טענה שהורה מסכן את ילדיו;
- ייחוס זיוף, מעילה או עבירה פלילית;
- הודעה שקבלן נוטש פרויקטים ולוקח מקדמות במרמה;
- טענה שאדם פוטר בשל עבירה או התנהגות פסולה;
- הפצת שמועה על קשרים אינטימיים או מצב אישי;
- הצגת אדם כחולה, מסוכן, בלתי יציב או בלתי אמין.
אין פירוש הדבר שכל אחת מהאמירות תוביל בהכרח לחיוב. יש לבחון אם הפרסום אמת, אם קיים עניין ציבורי, אם המפרסם פעל בתום לב ואם הדברים נוסחו באופן סביר ומידתי.
האם קללה בקבוצת WhatsApp היא לשון הרע?
לא כל קללה או גידוף מקימים עילת תביעה.
הודעה שנכתבה בשעת כעס במהלך ויכוח עשויה להיתפס כעלבון רגעי ולא כטענה עובדתית שאנשים אמורים להאמין לה. ביטויים כגון "אידיוט", "חצוף" או "אדם מגעיל" אינם נבחנים לפי מילון קבוע, אלא לפי נסיבות השיחה.
מצד שני, גם ביטוי קצר יכול להיות לשון הרע כאשר הוא מייחס לאדם מעשה או תכונה חמורים. יש הבדל בין כינוי גנאי כללי לבין אמירות כגון:
- "גנב";
- "נוכל";
- "פדופיל";
- "אנס";
- "מטרידן";
- "עבריין";
- "מועל בכספי הציבור".
כאשר חברי הקבוצה מבינים את המילים כטענה ממשית ולא רק כקללה, הסיכון המשפטי גדל.
גם משפט שנכתב בציניות, לצד אימוג'י או כבדיחה אינו חסין אוטומטית. השאלה היא מהו הרושם הכולל שנוצר אצל קורא סביר.
אפשר לזהות את הנפגע גם בלי שצוין שמו
אין צורך ששמו המלא של הנפגע יופיע בהודעה.
אדם עשוי להיות מזוהה באמצעות:
- תפקידו;
- שם העסק שלו;
- תמונתו;
- מספר הטלפון;
- מקום מגוריו;
- תיאור של אירוע מוכר;
- ראשי תיבות;
- קשר משפחתי;
- התייחסות להודעה קודמת;
- או שילוב של כמה פרטים.
לדוגמה, הודעה בקבוצת הורים על "האבא שנכנס אתמול בצעקות לכיתה" יכולה להיות מזוהה היטב על ידי חברי הקבוצה גם בלי לציין את שמו.
בפסיקה נקבע כי יש לבחון גם אם אנשים שנחשפו לפרסום יכלו לזהות את מושא הדברים מתוך הנסיבות החיצוניות. בית המשפט העליון הדגיש בהקשר של פרסומים חוזרים כי זיהוי הנפגע וקהל הפרסום הם חלק מהניתוח המהותי של האחריות והפיצוי.
מה הדין כאשר ההודעה נכונה?
העובדה שפרסום הוא אמת אינה מסיימת לבדה את הבדיקה.
הגנת אמת הפרסום לפי סעיף 14 לחוק דורשת שני תנאים מצטברים:
- עיקר הדברים שפורסמו אמת;
- היה בפרסום עניין ציבורי.
אמת אינה זהה לשמועה
מי שמבקש להסתמך על הגנת אמת הפרסום צריך להיות מסוגל להוכיח את הדברים.
אין די בתשובות כגון:
- "כולם יודעים";
- "כך סיפרו לי";
- "קיבלתי את זה בקבוצה אחרת";
- "זה פורסם גם בפייסבוק";
- "אני בטוח שזה נכון";
- "אדם שאני סומך עליו אמר לי".
העברה של שמועה אינה הופכת אותה לעובדה מוכחת.
מהו עניין ציבורי בקבוצת WhatsApp?
עניין ציבורי אינו חייב להיות עניין של המדינה כולה. לעיתים מדובר בעניין לגיטימי של קבוצה מוגדרת.
לדוגמה:
- דיווח אמיתי על סיכון בטיחותי בקבוצת הורים;
- מסירת מידע רלוונטי לחברי ועד בית;
- אזהרה מבוססת של עובדים מפני התנהלות המשפיעה על עבודתם;
- מידע אמיתי ורלוונטי ללקוחות על סכנה ממשית;
- דיווח לגורם המוסמך לברר חשד.
מנגד, חשיפת מידע אישי או מביך רק משום שהוא מעניין את חברי הקבוצה אינה בהכרח עניין ציבורי.
הגנת תום הלב בקבוצות WhatsApp
גם כאשר המפרסם אינו יכול להוכיח את הגנת אמת הפרסום, הוא עשוי לטעון לאחת מהגנות תום הלב שבסעיף 15 לחוק.
החוק מתייחס, בין היתר, לפרסום שנעשה:
- מתוך חובה חוקית, מוסרית או חברתית;
- כדי להגן על עניין אישי כשר;
- כתלונה לרשות מוסמכת;
- כהבעת דעה בנסיבות המוגנות בחוק;
- או כדי לגנות או להכחיש פרסום קודם.
היקף ההפצה חייב להתאים למטרה
גם כאשר קיימת הצדקה למסור את המידע, יש לבדוק למי היה צורך למסור אותו.
לדוגמה, עובד עשוי להיות רשאי לדווח למנהל או למשאבי אנוש על חשד להתנהלות פסולה. מכאן לא נובע בהכרח שמותר לו להפיץ את אותה טענה בקבוצה של עשרות עובדים.
ככל שההודעה מופצת לקהל רחב יותר מהנדרש, כוללת פרטים שאינם נחוצים או מנוסחת באופן משפיל, כך עלולה להיחלש טענת תום הלב.
החוק קובע חזקות לבחינת תום הלב ומתייחס, בין היתר, לשאלה אם המפרסם האמין באמיתות הדברים, אם נקט אמצעים סבירים לבדיקתם ואם התכוון לפגוע מעבר למידה הסבירה הנדרשת להגנת האינטרס הלגיטימי.
האם מותר לפרסם בקבוצה שהוגשה תלונה במשטרה?
עצם הגשת תלונה למשטרה אינה מוכיחה שהאדם שעליו התלוננו ביצע עבירה.
תלונה שהוגשה בתום לב לגורם המוסמך עשויה ליהנות מהגנה לפי החוק. אולם פרסום בקבוצה שלפיו "הוא עבריין", "הוא תקף אותי" או "הוגשה נגדו תלונה ולכן הוא אשם" הוא פרסום נפרד שיש לבחון בפני עצמו.
ניסוח זהיר עשוי להיות משמעותי. יש הבדל בין:
"הגשתי תלונה ואני מבקש שהעניין ייבדק";
לבין:
"הוא עבריין מסוכן והמשטרה כבר מטפלת בו".
גם דיווח מדויק על עצם הגשת התלונה עלול להיחשב לשון הרע, אולם ההגנות וההצדקה לפרסום עשויות להשתנות לפי הניסוח, הקהל והמטרה.
הודעה קולית, סרטון ותמונה
WhatsApp אינו משמש רק להעברת טקסט.
פרסום עשוי להיעשות גם באמצעות:
- הודעה קולית;
- סרטון;
- צילום;
- מסמך;
- מדבקה;
- GIF;
- צילום מסך;
- או שילוב של כמה אמצעים.
החוק כולל במפורש גם פרסום באמצעות צליל ותמונה.
הודעה קולית
הודעה קולית יכולה להיות משמעותית במיוחד מבחינה ראייתית משום שהיא עשויה לאפשר זיהוי של הדובר, הטון וההקשר.
עם זאת, יש לשמור את הקובץ המקורי ולא רק הקלטה חיצונית שלו. כאשר הנתבע מכחיש שהוא הדובר, עשויות להתעורר שאלות של זיהוי, עריכה ושלמות הקובץ.
צילום מסך
צילום מסך יכול להיות ראיה חשובה, אך הוא אינו תמיד מספיק לבדו.
ניתן לערוך תמונה, לחתוך את ההקשר, לשנות שם של איש קשר או להציג חלק קטן משיחה ארוכה. לכן מומלץ לשמור גם:
- את המכשיר המקורי;
- את השיחה המלאה;
- את מספר הטלפון;
- את שם הקבוצה;
- את רשימת המשתתפים;
- את התאריך והשעה;
- ואת הקבצים המקוריים שנשלחו.
הפצת צילום מסך של שיחה פרטית
מי שמפרסם צילום מסך של שיחה פרטית עלול להיחשף לא רק לתביעת לשון הרע, אלא גם לטענות מכוח דיני הגנת הפרטיות, בהתאם לתוכן השיחה, לאופן השגתה ולנסיבות הפצתה. חוק הגנת הפרטיות מוסיף מערכת נפרדת של איסורים, הגנות וסעדים, ולכן אין להניח שכל מידע אמיתי מתוך שיחה פרטית מותר להפצה.
מי אחראי כאשר הודעה מועברת לקבוצה נוספת?
אדם שמעביר הודעה שכתב אדם אחר אינו מוגן רק משום שהוא אינו המקור.
חוק איסור לשון הרע עוסק בפרסום עצמו. חזרה על טענה או העברתה לאחרים יכולה להיחשב פרסום נוסף.
בעניין ניידלי קבע בית המשפט העליון כי פעולת שיתוף אקטיבית ברשת חברתית עשויה להיחשב פרסום עצמאי, משום שהמשתף מביא את התוכן לקהל נוסף. אף שפסק הדין עסק בשיתוף בפייסבוק, העיקרון שלפיו הפצה אקטיבית לקהל חדש עשויה ליצור אחריות רלוונטי גם לבחינת העברה יזומה ב־WhatsApp.
לכן המשפט "רק העברתי" אינו הגנה אוטומטית.
יש לבחון:
- האם המעביר ידע מה תוכן ההודעה;
- האם הוסיף כיתוב משלו;
- האם אימץ את הטענה;
- לאיזה קהל העביר אותה;
- האם ביקש להזהיר, לגנות או להכחיש;
- האם היו לו סיבות להטיל ספק באמיתותה;
- והאם עומדת לו אחת מההגנות שבחוק.
האם ציטוט הודעה פוגענית הוא פרסום נוסף?
כאשר משתמש משיב להודעה באמצעות אפשרות ה־Reply, ההודעה המקורית מופיעה לעיתים בתוך התגובה.
ציטוט כזה עשוי להיחשב חלק מהמשך הפרסום, בעיקר כאשר הוא חוזר על הטענה, מאמץ אותה או מביא אותה לעיניהם של אנשים שלא ראו אותה קודם.
מנגד, ציטוט שנעשה לצורך הכחשה, גינוי או דרישה למחיקה עשוי להיבחן אחרת.
הכותרת "אני רק מגיב למה שנכתב" אינה מכריעה. יש לבחון את תוכן התגובה ואת הרושם הכולל.
האם מנהל קבוצת WhatsApp אחראי להודעות של חברי הקבוצה?
עצם היותו של אדם מנהל קבוצה אינו הופך אותו אוטומטית למפרסם של כל הודעה שכתב חבר אחר.
האחריות הראשונית מוטלת על מי שפרסם, שלח, העביר או אימץ את הדברים.
עם זאת, מנהל קבוצה עלול להיחשף לטענות במקרים חריגים יותר, למשל אם:
- היה שותף פעיל להפצה;
- עודד את הפרסום;
- ביקש מחברים לפרסם;
- העתיק את ההודעה לקבוצות אחרות;
- הוסיף לה אישור או חיזוק;
- או המשיך בעצמו את מסע ההכפשה.
אין בחוק איסור לשון הרע הוראה כללית המטילה על כל מנהל קבוצת WhatsApp אחריות מוחלטת לכל תוכן של חברי הקבוצה. לכן יש להיזהר מטענה גורפת שמנהל הקבוצה חייב בפיצוי רק משום שלא מחק הודעה מיד. האחריות תלויה בהתנהלותו האישית ובנסיבות.
מבחינה מעשית, מנהל שמקבל דיווח על הודעה חמורה יכול לשקול להפסיק את הדיון, לדרוש מהחברים להימנע מהאשמות ולהסיר מהקבוצה משתמש שממשיך להפיץ תוכן פוגעני.
האם קבוצה קטנה מפחיתה את הפיצוי?
גודל הקבוצה אינו קובע אם קמה עילת תביעה, אך הוא עשוי להשפיע על חומרת הפרסום.
פרסום בקבוצה של חמישה אנשים עשוי להיות חמור מאוד אם אותם אנשים הם:
- המעסיקים של הנפגע;
- הלקוחות המרכזיים שלו;
- חבריו לשותפות;
- בני משפחתו הקרובים;
- ועדה מקצועית;
- או אנשים בעלי השפעה ישירה על פרנסתו.
לעומת זאת, הודעה בקבוצה גדולה עשויה להיות פחות מזיקה בנסיבות מסוימות, אם איש לא התייחס אליה ברצינות או אם הנפגע אינו מזוהה.
לכן לא בוחנים רק את מספר המשתתפים, אלא גם את איכות הקהל ואת הקשר שלו לנפגע.
כמה פיצויים ניתן לקבל?
סעיף 7א לחוק מאפשר לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק.
הסכום המקורי שנקבע בחוק הוא 50,000 ₪ והוא מתעדכן לפי המדד. כאשר מוכחת כוונה לפגוע, החוק מאפשר לפסוק עד כפל הסכום המעודכן. מדובר בתקרות ולא בסכום שמגיע אוטומטית בעקבות כל הודעה.
בית המשפט עשוי לשקול, בין היתר:
- חומרת ההאשמה;
- מספר חברי הקבוצה;
- זהות הנמענים;
- מידת הפגיעה המקצועית או האישית;
- מספר ההודעות;
- משך ההפצה;
- העברה לקבוצות נוספות;
- תגובות חברי הקבוצה;
- התנהלות המפרסם;
- קיומה של כוונה לפגוע;
- הסרה, תיקון או התנצלות;
- והנזק שהוכח בפועל.
אפשר לתבוע גם נזק ממשי
כאשר הפרסום גרם לנזק שניתן להוכיח, ניתן לדרוש פיצוי על בסיסו, למשל:
- אובדן לקוחות;
- ביטול עסקה;
- פיטורים;
- ירידה בהכנסות;
- פגיעה בקידום;
- הוצאות שיקום מוניטין;
- טיפול נפשי;
- או נזק עסקי אחר.
יש להראות קשר בין ההודעה לבין הנזק. ירידה כללית בהכנסות ללא מסמכים או ללא קשר ברור לפרסום לא תספיק תמיד.
האם כל הודעה מזכה בפיצוי נפרד?
לא.
כאשר נשלחו כמה הודעות, אין להכפיל באופן אוטומטי את תקרת הפיצוי במספר ההודעות.
ברע"א 2855/20 קבע בית המשפט העליון כי לצורך השאלה אם מדובר ב"אותה לשון הרע" יש לבחון באופן מהותי, בין היתר:
- את תוכן הפרסומים;
- את ההבדלים ביניהם;
- את פרק הזמן שחלף;
- את זהות הנמענים;
- ואת במות הפרסום.
לדוגמה, עשר הודעות דומות שנשלחו ברצף באותה קבוצה אינן בהכרח עשר עוולות המזכות בעשר תקרות פיצוי.
לעומת זאת, הודעה בקבוצת עובדים, הודעה נוספת ללקוחות ופרסום מאוחר יותר בקבוצה שכונתית עשויים להיבחן כפרסומים שונים, במיוחד כאשר נוספו טענות חדשות או נחשף קהל אחר.
גם כאשר לא נפסק פיצוי סטטוטורי מלא בגין כל הודעה, ריבוי ההודעות יכול להחמיר את התמונה ולהשפיע על הפיצוי הכולל.
כיצד מוכיחים מי כתב את ההודעה?
צילום מסך שבו מופיע שם איש קשר אינו מוכיח בהכרח לבדו את זהות השולח. ניתן לשמור מספר טלפון תחת כל שם.
כדי לחזק את הראיות מומלץ לשמור:
- את מספר הטלפון המלא;
- את פרטי המשתמש בקבוצה;
- את תמונת הפרופיל;
- הודעות קודמות המאפשרות לזהות את הכותב;
- הודעות קוליות;
- תגובות של חברי הקבוצה המתייחסות אליו בשמו;
- הודאה של השולח;
- עדים שהיו בקבוצה;
- וכל מסמך המחבר בין החשבון לבין האדם.
כאשר קיימת מחלוקת אמיתית על זהות המפרסם או על שלמות השיחה, עשויה להידרש בדיקה טכנולוגית או חוות דעת מתאימה.
כיצד לשמור ראיות מפרסום ב־WhatsApp?
אין להסתפק בצילום מסך יחיד של המשפט הפוגעני.
מומלץ לבצע מיד את הפעולות הבאות
- לצלם את ההודעה יחד עם שם הקבוצה, התאריך והשעה.
- לצלם את ההודעות שקדמו לה ושבאו אחריה.
- לצלם את פרטי הקבוצה ורשימת המשתתפים.
- לשמור את מספר הטלפון של המפרסם.
- לשמור הודעות קוליות, תמונות, סרטונים ומסמכים כקבצים מקוריים.
- לבצע סרטון מסך המציג את פתיחת WhatsApp והמעבר אל השיחה.
- לייצא את השיחה ולשמור עותק נוסף.
- לגבות את המכשיר.
- לרשום מי מחברי הקבוצה ראה או הגיב לפרסום.
- לשמור ראיות להעברה לקבוצות נוספות.
- לתעד הודעות מחיקה או תיקון.
- לשמור מסמכים המעידים על נזק שנגרם בעקבות הפרסום.
כדאי לשמור את הראיות לפני שפונים למפרסם. לאחר קבלת דרישה הוא עלול למחוק הודעות, לצאת מהקבוצה או לשנות את גרסתו.
האם הודעה שנמחקה עדיין יכולה להקים תביעה?
כן.
מחיקת ההודעה אינה מבטלת את העובדה שהיא פורסמה ונקראה. היא יכולה לצמצם את המשך החשיפה ולהילקח בחשבון בהתנהלות הצדדים ובפסיקת הפיצוי.
אם נשמר צילום מסך, קובץ מיוצא, גיבוי או עדות של חברי הקבוצה, ניתן לעיתים להוכיח את הפרסום גם לאחר מחיקתו.
מצד שני, כאשר אין תיעוד ואיש מחברי הקבוצה אינו מוכן להעיד, ההוכחה עלולה להיות קשה.
מה לעשות מיד לאחר שפורסמה עליכם הודעה פוגענית?
תחילה: לא להגיב מתוך כעס
תגובה הכוללת קללות, איומים או האשמות נגדיות עלולה ליצור תביעה שכנגד ולהסלים את האירוע.
גם הודעה שנכתבת מתוך רצון "להחזיר" עלולה להפוך את הנפגע למפרסם של לשון הרע בעצמו.
לשמור את כל הראיות
יש לבצע תיעוד מלא לפני דרישת מחיקה.
לבדוק את העובדות
לפני שנשלחת הכחשה גורפת, יש לבדוק אם יש בפרסום חלק נכון או מסמך שהמפרסם עשוי להציג.
לעיתים עדיף לדרוש תיקון של הטענה השקרית המדויקת ולא לטעון שכל האירוע הומצא.
לבחון את מטרת הפעולה
לא בכל מקרה התוצאה הרצויה היא תביעה כספית. לעיתים המטרה החשובה היא:
- מחיקה;
- הפסקת ההפצה;
- תיקון בקבוצה;
- הודעת הבהרה;
- התנצלות;
- התחייבות שלא לפרסם שוב;
- או פיצוי מוסכם.
לשקול מכתב התראה
מכתב מדויק יכול להביא לפתרון מהיר. עם זאת, מכתב תקיף מדי עלול להישלח מיד לכל חברי הקבוצה וליצור פרסום נוסף.
נכון ל־29 ביולי 2026 אין בחוק חובה כללית לשלוח מכתב התראה לפני כל תביעת לשון הרע. קיימת הצעת חוק פרטית משנת 2026 הכוללת הצעה לחובת פנייה מוקדמת ולהסדרת תביעות השתקה, אך היא אינה הדין המחייב, וקידומה מעבר לקריאה הטרומית הותנה בהסכמת משרד המשפטים ובדיון נוסף בוועדת השרים. אם כבר התקבל מכתב, ראו את המדריך לתגובה למכתב התראה על לשון הרע.
מה לעשות אם קיבלתם מכתב התראה בעקבות הודעת WhatsApp?
אין למחוק מיד את השיחה ואין למהר לפרסם התנצלות או הודאה.
יש לבדוק:
- מה היה הנוסח המדויק?
- למי נשלחה ההודעה?
- האם האדם שעליו נכתבה היה מזוהה?
- האם מדובר בעובדה, דעה, עלבון או אזהרה?
- אילו מסמכים תומכים בדברים?
- האם היה צורך לגיטימי בפרסום?
- האם ההודעה נשלחה לקהל רחב מהנדרש?
- האם היא הועברה הלאה?
- האם נכתב תיקון?
- האם קיימים פרסומים פוגעניים של הצד השני?
יש לשמור גם חומר שאינו נוח למפרסם. מחיקת הודעות או הצגת שיחה חלקית עלולות לפגוע באמינותו בהמשך.
מתי לא כדאי למהר ולהגיש תביעה?
גם כאשר ההודעה פוגעת, תביעה אינה תמיד האפשרות הטובה ביותר.
כדאי לעצור ולבחון את הדברים כאשר:
- מדובר בקללה רגעית ולא בטענה ממשית;
- התפוצה הייתה מזערית והפרסום הופסק מיד;
- קיים בסיס עובדתי משמעותי לדברים;
- לתובע יש חשיפה למסמכים שאינו מעוניין לחשוף;
- ההליך עלול להרחיב את החשיפה לפרסום;
- הצד השני כבר תיקן והתנצל;
- עלות ההליך אינה מידתית;
- או שקיימת דרך יעילה יותר להשיג הסרה ותיקון.
מנגד, יש הצדקה מוגברת לפעולה כאשר מדובר בהאשמה חמורה, בפרסום לקהל מקצועי או עסקי, במסע פרסומים חוזר, בהפצה לקבוצות נוספות או בפגיעה ממשית בפרנסה ובמעמד.
טעויות נפוצות בתיקי לשון הרע ב־WhatsApp
צילום מסך חתוך
צילום של משפט אחד ללא ההודעות שקדמו לו עלול להציג תמונה חלקית ואף לפעול נגד התובע.
יציאה מהקבוצה לפני התיעוד
יציאה מהקבוצה עלולה להקשות על תיעוד רשימת החברים, תגובות נוספות והמשך ההפצה.
תגובה פוגענית בקבוצה
תגובה כועסת יכולה ליצור עילת תביעה שכנגד ולשנות את מאזן הכוחות.
דרישה לסכום מופרז
אין להכפיל אוטומטית את תקרת הפיצוי במספר ההודעות או במספר חברי הקבוצה.
הנחה שקבוצה פרטית אינה פרסום
גם קבוצה סגורה וקטנה יכולה למלא את יסוד הפרסום.
טענה שהעברה אינה באחריות המעביר
העברה יזומה לקבוצה אחרת עשויה להיחשב פרסום נוסף.
התמקדות רק במספר המשתתפים
לעיתים זהותם של חמישה נמענים חשובה יותר מחשיפה למאות אנשים שאינם מכירים את הנפגע.
מחיקת השיחה לאחר קבלת מכתב
מחיקה עלולה לפגוע ביכולת להציג את ההקשר המלא ולהתגונן.
שאלות ותשובות
1. האם הודעה בקבוצת WhatsApp נחשבת פרסום?
כן. כאשר ההודעה מגיעה לאדם נוסף מלבד מי שעליו נכתבה, היא עשויה למלא את יסוד הפרסום לפי חוק איסור לשון הרע.
2. האם די בקבוצה של שלושה אנשים?
כן. אין צורך בקבוצה גדולה. גם פרסום לאדם אחד נוסף מלבד הנפגע עשוי להספיק.
3. האם הודעה שנשלחה רק אליי היא לשון הרע?
בדרך כלל לא תקום עוולה אזרחית של לשון הרע בלי חשיפה לאדם נוסף, אך ייתכנו עילות משפטיות אחרות לפי תוכן ההודעה.
4. האם הודעה קולית יכולה להיות לשון הרע?
כן. החוק חל גם על פרסום באמצעות צליל.
5. האם צילום או סרטון יכולים להיות לשון הרע?
כן. פרסום יכול להיות גם חזותי ולהעביר מסר פוגעני בלי טקסט.
6. האם קללה בקבוצה מזכה בפיצוי?
לא תמיד. יש לבחון אם מדובר בגידוף רגעי או בייחוס ממשי של מעשה או תכונה פוגעים.
7. האם צריך לציין את שמו של הנפגע?
לא. די בכך שחברי הקבוצה יכולים לזהות במי מדובר מתוך ההקשר.
8. האם הודעה אמיתית מותרת תמיד בפרסום?
לא. הגנת אמת הפרסום דורשת גם עניין ציבורי.
9. האם מותר להזהיר אחרים מפני אדם?
לעיתים כן, כאשר קיימת הצדקה, בסיס עובדתי ותפוצה מידתית. אזהרה גורפת או לא מבוססת עלולה להקים אחריות.
10. האם הגשת תלונה במשטרה מאפשרת לפרסם שהאדם אשם?
לא. תלונה אינה הרשעה, ופרסום לציבור נבחן בנפרד מהתלונה לרשות המוסמכת.
11. האם מי שמעביר הודעה שכתב אדם אחר אחראי?
הוא עשוי להיות אחראי לפרסום נוסף. העובדה שלא כתב את ההודעה אינה מעניקה חסינות אוטומטית.
12. האם מנהל הקבוצה אחראי לכל הודעה?
לא באופן אוטומטי. יש לבחון אם היה שותף לפרסום, עודד אותו, אימץ אותו או העביר אותו.
13. האם מחיקת ההודעה מבטלת את האחריות?
לא. המחיקה עשויה לצמצם את הנזק, אך אינה מוחקת את הפרסום שכבר נעשה.
14. האם צילום מסך מספיק להוכחת התביעה?
הוא יכול להיות ראיה חשובה, אך מומלץ לשמור גם את השיחה המלאה, המכשיר, פרטי הקבוצה, מספר הטלפון והקבצים המקוריים.
15. כמה פיצוי אפשר לקבל?
החוק מאפשר פיצוי ללא הוכחת נזק עד לתקרה הצמודה למדד, ועד כפל התקרה כאשר מוכחת כוונה לפגוע. הפיצוי בפועל תלוי בנסיבות.
16. האם כל הודעה מאפשרת פיצוי נפרד?
לא. בית המשפט בוחן אם מדובר באותה לשון הרע או בפרסומים נפרדים לפי התוכן, המועדים, הקהל ופלטפורמת הפרסום.
17. האם אפשר לקבל פיצוי על אובדן לקוחות?
כן, כאשר ניתן להוכיח את הנזק ואת הקשר בינו לבין הפרסום.
18. האם חייבים לשלוח מכתב התראה?
נכון למועד עדכון המאמר אין חובה כללית כזו בדין. ההחלטה תלויה באסטרטגיה ובנסיבות.
19. האם כדאי להגיב מיד בקבוצה?
בדרך כלל כדאי לתעד תחילה ולהימנע מתגובה כועסת. תגובה פוגענית עלולה ליצור תביעה שכנגד.
20. האם הפצת צילום מסך משיחה פרטית חוקית?
לא תמיד. מעבר ללשון הרע, הפצת שיחה פרטית עשויה לעורר גם טענות לפגיעה בפרטיות.
סיכום
קבוצת WhatsApp אינה מרחב חסין מדיני לשון הרע.
הודעה שמגיעה לאדם נוסף מלבד הנפגע יכולה להיחשב פרסום, גם כאשר מדובר בקבוצה פרטית, משפחתית או מקצועית מצומצמת. הודעות טקסט, הקלטות, תמונות, סרטונים והעברות לקבוצות אחרות נבחנים כולם לפי תוכנם, הקשרם ותפוצתם.
עם זאת, לא כל הודעה פוגעת מצדיקה תביעה.
לפני נקיטת הליך יש לבדוק:
- אם הדברים עולים כדי לשון הרע;
- אם הנפגע מזוהה;
- מי נחשף לפרסום;
- אם ניתן להוכיח מי שלח אותו;
- אם קיימת הגנת אמת הפרסום או תום לב;
- מה היה הצורך בפרסום;
- אם קיימות ראיות לנזק;
- ומהי התוצאה המעשית שהנפגע מבקש להשיג.
השלב הראשון אינו משלוח הודעה כועסת או איום מיידי בתביעה. השלב הראשון הוא תיעוד מדויק של השיחה, הקבוצה, המשתתפים והנזק.
משרד עורכי הדין יהונתן א. שאלתיאל מטפל בתביעות לשון הרע הנוגעות לפרסומים בקבוצות WhatsApp, ברשתות חברתיות, במקומות עבודה, בסכסוכים עסקיים ובקהילות מקצועיות.
ניתן לפנות למשרד לצורך בחינת הפרסום המלא, חוזק הראיות, ההגנות האפשריות והדרך המתאימה להשגת הסרה, תיקון, פיצוי או הגנה מפני תביעה.
המאמר כולל מידע משפטי כללי המעודכן ליום 29 ביולי 2026. הוא אינו תחליף לבחינה משפטית של השיחה המלאה ושל נסיבות המקרה.
קישורים פנימיים מומלצים
- תביעת לשון הרע בישראל: המדריך המלא.
- פיצוי ללא הוכחת נזק בתביעת לשון הרע.
- הגנת אמת הפרסום: מדוע אמת לבדה אינה מספיקה?
- הגנת תום הלב בתביעות לשון הרע.
- מכתב התראה לפני תביעת לשון הרע.
- כיצד מגיבים למכתב התראה בגין לשון הרע?
- לשון הרע במקום העבודה.
- לשון הרע בקבוצת הורים.
- לשון הרע נגד בעל עסק.
- שיתוף והעברת פרסום פוגעני ברשת.
- הפצת צילום מסך ופגיעה בפרטיות.
- הסרת פרסום פוגעני מהרשת.
קישורים חיצוניים מומלצים
- חוק איסור לשון הרע במאגר החקיקה הלאומי של הכנסת.
- רע"א 2855/20 בעניין ריבוי פרסומים ופיצוי ללא הוכחת נזק.
- רע"א 1239/19 בעניין שיתוף פרסום ברשת חברתית.
- חוק הגנת הפרטיות במאגר החקיקה הלאומי.